פנטזיה הורית

לפני שהפכנו להורים הייתה לנו פנטזיה, פנטזיה איזה הורים נהיה, איזה ילדים יהיו לנו.

כל כך חיכינו ליום בו הפנטזיה תתגשם אבל כמו כל דבר, לא תמיד זה הפנטזיה תואמת את המציאות.

פנטזיה שמתנפצת היא חוויה לא פשוטה, בטח שמדובר בילדים שלנו, הדבר היקר לנו מכל.

אנחנו מתייחסים לזה ככישלון מה שגורם לנו להתנהג בהתאם.

זה קצת כמו קמטים- אנחנו מתפללות במהלך השנים שהם לא יגיעו ושזה קורה אנחנו מתוסכלות.

אז אנחנו משתדלות להביט פחות במראה או מחליטות לעשות בוטוקס או טיפולים קוסמטיים כי אנחנו מבינות

שזה המצב, אז או שמטפלים או שנשארים מתוסכלים.

שהפנטזיה מתנפצת זה לא אומר שנכשלנו, זה לא אומר שאנחנו הורים לא טובים.

כמו כל דבר בחיים כישלון יכול להפיל אבל אם נלמד ממנו ונדע להתגבר עליו הוא גם יכול להעצים ולהביא להצלחות גדולות הרבה יותר.

דברים לא תמיד קורים כמו שאנחנו רוצים בטח בהורות שמדובר בילדים שצריך לזכור שהם לא אנחנו. הם יצורים קטנים וחמודים שלכל אחד מהם אופי אחר, טמפרמנט שונה, מיקום שונה במשפחה.

ואם אנחנו מתקשים אז כמו באנחנו יודעות ללכת לקוסמטיקאית כדי לטפל בעור שלנו כך גם אנחנו יכולות ללכת לאיש מקצוע שיעזור לנו לטפל ביחסים במשפחה שלנו ולקדם אותנו כמה צעדים לעבר היחסים שתמיד דמיינו שיהיו לנו עם הילדים שלנו.